לאחרונה הגשמתי משאלה ישנה וסרגתי תיק מרפיה (חלקכן ראיתן אותו באינסטגרם ובפייסבוק). עשיתי זאת, סוף סוף, בהשראתה ובעידודה של הילה מילר. בעולם הסריגה הישראלי הדי קטן, אי אפשר לפספס את עבודותיה הכל כך מסוגננות וססגוניות, שבולטות בצבעוניות העליזה, בסגנון הייחודי, בתעוזה ובהיתוליות שלהם. היא סורגת הכל: בגדים, נעלים (!!!) והמון תיקים. אך מעבר לכך, היא ללא ספק מלכת סריגת הרפיה הישראלית. כשהחלטתי, בעקבות סריגת התיק, שאני חייבת לפרסם פוסט על רפיה, מייד הבנתי שאני צריכה להתיעץ איתה. אבל ככל שחשבתי על כך יותר, כך נוכחתי והבנתי שאין מי שיכתוב את הפוסט עצמו יותר טוב מהילה. וכשהצעתי לה לכתוב אותו, היא הסכימה מייד, בנחמדותה הרבה. אז הנה, ללא הקדמות נוספות, קבלו אותה – פוסט אורח של הילה מילר על סריגה ברפיה.
סריגה בחוטי רפיה
כשאירה הזמינה אותי לכתוב פוסט אורח על רפיה לבלוג המקסים שלה, המחשבה הראשונה שלי היתה "בשמחה!"
אבל המחשבה השניה שלי היתה "מה הטעם. זה חוט שקשה מאד להשיג, ולא רק בארץ, אז מה הטעם לכתוב פוסט על חוט שאין להשיג?"
והמחשבה השלישית שלי היתה: "אבל זה חוט כל כך כיפי לקיץ, ואין מתאים ממנו לכל האקססוריז שעושים את ההופעה – תיקים וכובעים (כן, תיקי וכובעי ה"קש" שאתן רואות בחנויות עשויים למעשה מרפיה), תכשיטים, תחתיות לכוסות ופלייסמטים לצלחות, ואפילו מחצלות קלות – אם אתן מצליחות לשים יד על כמות מספיקה של חוט… ואולי אפילו לבובות, למרות שלא ניסיתי. וכל כך חבל שלא מכירים אותו מספיק, ולכן אין מספיק ביקוש, ולכן קשה להשיג אותו."
אז החלטתי בכל זאת לכתוב את הפוסט הזה כי מי יודע, אולי הוא יתרום עוד שני סנט להעלאת הביקוש ובסוף נוכל למצוא רפיה בכל חנות סריגה, בדיוק כמו צמר או כותנה.
למי שלא מכירים אותי, אני הילי (הילה בפייסבוק, אבל הילי בחיים:), מנהלת קבוצת Crochet.raffia.addiction (אפשר ללחוץ על שם הקבוצה כדי להיכנס ולהצטרף אליה) שהקמתי כדי לחלוק את ההתלהבות שלי מסריגה ברפיה. למרות שיש החושבים שאני סורגת ותיקה ומנוסה, למעשה הגעתי לרפיה לפני כ-3-4 שנים מהסיבה הפשוטה שהחלטתי לנסות לסרוג מסרטונים ביוטיוב, אבל לא ידעתי כלום על סריגה. לא ידעתי איפה יש חנויות סריגה. לא היה לי מושג שאפשר להזמין חוטים ברשת. לא היה לי מושג שיש קבוצות סריגה בפייסבוק. אבל היתה לי מסרגת קרושה ישנה ויותר מדי שקיות ניילון שרציתי למחזר איכשהו. אז התחלתי לסרוג משקיות ניילון. בשלב כלשהו נמאס לי להכין את החוטים בעצמי. זכרתי שיש מין חוט כזה שדומה לחוט שעשוי משקיות ניילון בחנויות לחומרי יצירה, ואיכשהו היה נדמה לי שקוראים לו "רפיה". אז גיגלתי "רפיה", ומצאתי שיש חנות למוצרי אריזה ליד הבית שמוכרת רפיה. זו לא היתה הרפיה שחיפשתי, אבל זה היה נגיש לי וזול. ומאז חיי נחלקו ללפני ואחרי.
סריגה ברפיה לא רק שאינה מוכרת כמעט בארץ, גם ברחבי הרשת לא רואים הרבה עבודות מרפיה, ואם כן זה בעיקר ממדינות המזרח הרחוק, כך שזה חוט פחות מוכר לסריגה גם בעולם. אני מנהלת את הקבוצה באנגלית כדי להגיע לכמה שיותר אנשים (ואכן יש בה חברות מכל העולם – כולל יצרנים סיניים ואורגי רפיה ממדגסקר!) וכל מי שקוראת את הפוסט הזה עכשיו ועדיין לא חברה בה – מוזמנת להצטרף, לקרוא ולחלוק מידע על היכן ניתן לקנות רפיה ומה אפשר לעשות איתה.
אז מה זו רפיה ולמה כל כך קשה להשיג אותה?
רפיה טבעית אמיתית היא סיב שמופק מדקל הרפיה שגדל באפריקה המשוונית ובאזורים טרופיים. החוט המיוצר ממנה אינו מתאים לסריגה אלא יותר לקליעה או אריגה, ולא יצא לי להיתקל במוצרים סרוגים מרפיה אמיתית.
הרפיה שסורגים ממנה היא רפיה סינתטית. יש חוטים העשויים מנייר (כן כן) אבל הסוג הנפוץ יותר, המיועד לסריגה, עשוי מסוגים שונים של ריון (rayon raffia).
רפיה מנייר נותנת אפקט טבעי של "קש", וממנה עשויים רוב תיקי הקש המסחריים בחנויות. מכיוון שזה לא חוט ייעודי לסריגה, הוא פחות נעים לידיים ועלול ליצור שפשופים. בתקופה שסרגתי ממנו הרבה הייתי שמה מראש פלסטר על האצבע שהחוט מתחכך בה… אבל לדעתי התוצאות שוות את זה:) ומצד שני רפיה נייר זולה יחסית וגם נגישה יחסית – אבל לא בחנויות סריגה אלא דווקא בחנויות למוצרי אריזה – כן כן. חלק מסרטי הקישוט המיועדים לאריזת מתנות הם למעשה חוטי רפיה….
רפיה ריון מזכירה יותר ניילון (ולכן אני קוראת לה רפיה ניילונית). היא מגיעה בשתי רמות איכות – הרמה הגבוהה יותר נמכרת כרפיה "טבעית" ייעודית לסריגה, וזה הסוג שמגיע מדי פעם לחנויות הסריגה בארץ. היא נעימה מאד, אבל מגיעה במגוון מצומצם של גוונים ובכמות קטנה (35 גר, בין 80-90 מ'), מה שהופך אותה ליקרה מאד.
הסוג השני משווק בעיקר כסרט קישוט למתנות, אבל למעשה הוא מעולה לסריגה. הוא מגיע בגלילים של 100 או 200 מ', קיים במגוון מאד רחב של צבעים (כולל מטאליים מדהימים), ניתן לקיבוע (בלוקינג) במים, וזול יחסית לרפיה ה"טבעית". את הסוג הזה ניתן להשיג בעיקר ברשת, אבל גם בחנות אחת בארץ (פירוט בסוף הפוסט).
ולמה קשה כל כך להשיג רפיה? אני מניחה שזה משילוב של כמה סיבות – האחת היא שלא מספיק מכירים אותה כחוט לסריגה, השניה היא שגם כשמוצאים לא יודעים מה לעשות איתה והשלישית היא המחיר. אז כן, רפיה היא חוט יקר יחסית לתערובות הכותנה או הצמר שאנחנו רגילות אליהם (אבל לא יחסית לצמרים האיכותיים יותר), אבל שווה להתאמץ ולנסות:)
ועכשיו, שאלת מיליון הדולר – איפה קונים:
רפיה ריון מהסוג ה"טבעי":
ברשת: אני קניתי כאן www.premieryarns.com. ניתן להשיג גם באמזון ובחנויות אונליין שונות.
בארץ: אני יודעת שניתן היה בעבר להשיג רפיה טבעית לסריגה בצמר התחנה בת"א, במלכישוארט, וב"חוטים" שנסגרה לא מזמן, אבל אין לי מידע עדכני על היכן ניתן לרכוש בארץ כרגע. כדאי לברר בחנויות הסריגה שלכן.
רפיה ראיון ניילונית:
בארץ: Mor Pack
ברשת: ניתן להשיג באמזון, באטסי ובאתרי סריגה שונים. בקבוצת הרפיה שלי יש חברות בשם Anna Liu ו-Stella Lee שהן נציגות היצרן הסיני, וניתן להזמין מהן בפרטי.
כל הזכויות בתמונות התיקים שמורות להילה מילר, 2018
פרידה אומר
כל הכבוד…אני הייתי סקרנית לסרוג תיק קטן מרפייה..כהתחלה
הילי אומר
עכשיו אני חייבת לסרוג לעצמי כתר, מרפיה כמובן, שיהיה כתוב עליו “מלכת הרפיה הישראלית”. סטגדוש!
רחל גרוס פולק אומר
יש לי שלושה חבילות שקניתי בזמנו ולא יודעת עדיין מתי אסרוג מזה אבל מבטיחה שברגע שיצא לפועל העלה לפייס את המוצר
random0stuffed@gmail.com אומר
אחלה רעיון 🙂 לפחות אצלינו הכתרים הולכים הכי טוב, יש לי הרגשה שזה יהיה הלהיט 😉
ויקי אומר
אני לא מזמן קיבלתי ליד RAFFIA 100% VISCOSE מחנות טורקית. סרגתי ממנה כובע שמש קיצי עם שוליים רחבות. אני מבינה שזה לא בדיוק רפיה אלא חוט סינטטי . דווקא קל ונעים לעבוד איתו אבל בחנות ההיא אין גוונים בהירים ויפים וגם הבנתי מהם שהם מסיימים עוד מעט לספק את הסוג הזה. הלכתי לבדוק גם בMAXSTOCK בעיר אבל לפי דעתי מה שנראה שם כרפיה זה ניילון נטו…:(
ותודה על הכתבה!
עפרה אומר
סוף סוףףףףף משהו על רפיה?גם אני נחשפתי לרפיה לאחר שניתקלתי בטרנד התיקים העגולים ברחוב והחלטתי שאני סורגת אחד כזה לעצמי. התחלתי לחפש ברחבי הרשת והיגעתי לחנות באי,ביי שמוכרת רפיה מנייר מגולגל כך ש״יחסית״ קל יותר לסרוג איתה ובמחיר שווה לכל נפש. המון תודה???
אורה בן-יעקב אומר
תודה רבה על המאמר, מאוד מעניין. כמה חבילות צריך לתיק בינוני?
כתבת שהוא ניתן לקיבוע עם מים, הרפיה לא מתפוררת אחרי הקיבוע?
מתחשק מאוד לנסות..
תודה מראש!
הילי אומר
כמות החוט שצריך לתיק מאד תלוי בגודל התיק ובסוג הרפיה שאת בוחרת. הרפיות מנייר והניילוניות (הראיון הזולות יותר) מגיעות בגלילים של 100-300 מ' והרפיה ה"טבעית" כביכול מגיעה בגלילים של 80-90 מ'.
לגבי קיבוע – כמובן פחות רצוי ברפיה נייר (אם כי אפשר לרסס במעט מים אם חייבים) אבל רפיה ניילונית, שלמעשה עשויה מצלולוז כותנה (פרט שנשמט מהפוסט, אירה) אפשר להרטיב בלי בעיה.
הילי אומר
כמות החוט שצריך לתיק מאד תלוי בגודל התיק ובסוג הרפיה שאת בוחרת. הרפיות מנייר והניילוניות (הראיון הזולות יותר) מגיעות בגלילים של 100-300 מ' והרפיה ה"טבעית" כביכול מגיעה בגלילים של 80-90 מ'.
לגבי קיבוע – כמובן פחות רצוי ברפיה נייר (אם כי אפשר לרסס במעט מים אם חייבים) אבל רפיה ניילונית, שלמעשה עשויה מצלולוז כותנה (פרט שנשמט מהפוסט, אירה) אפשר להרטיב בלי בעיה.
מירב אומר
שלום. קניתי חוט רפיה מעוגל twisted נראה מנייר וקשיח. מעונינת לסרוג כובע שמש. האם אוכל לקבל טיפים?