ביקורת ספר סריגה – החיות החברות של פיקה פאו 2

יאן שנקל עושה זאת שוב!

תקציר

ספר סריגה שני בסדרת החיות החברות של פיקה פאו

ציון אירה: *****

בעד: ספר יפהפה, 20 בובות נפלאות ולא שגרתיות, צילומים מרהיבים, הרבה מידע טכני מפורט עם תמונות מרמת בסיס ועד רמה מתקדמת מאוד.

נגד: הבובות מורכבות טכנית, פחות מתאימות למתחילות.

מתאים:  לסרגניות בובות שרוצות להרחיב את הידע והמיומנות ו\או לשאוב השראה. למי שאהבה את הספר הראשון, או סתם לכל מי שחולה על הבובות הייחודיות של פיקה פאו ורוצה לדפדף ולשטוף עיניים.

אפשרויות קניה:  בוק דפוסיטורי  (לינק שותפות*; משלוח חינם):

 לקניית הספר החיות החברות של פיקה פאו 2 בבוק דפוסיטורי

קישורים לכתבה ולרכישת הספר הראשון:

ביקורת ספר – החיות החברות של פיקה פאו

בוק דפוסיטורי  (לינק שותפות*; משלוח חינם): החיות החברות של פיקה פאו 1

* לינק שותפות זה אומר שאני מקבלת 5% מכל רכישה שאתם מבצעים דרך הלינק הזה; לכן זה לא עולה יותר, ולי זה מאפשר לשלם את ההוצאות של האתר ולקנות ספרים חדשים לכתוב עליהם ביקורות 🙂

לאחד הספרים הכי פופולריים בקרב סורגות הבובות הישראליות יצא לאחרונה אח קטן. הספר הראשון – החיות החברות של פיקה פאו – שכתבתי עליו ביקורת נלהבת כאן – הוא אחד מספרי הסריגה האהובים עליי, וכשיצא לו ספר המשך מייד ידעתי שאני חייבת לצרף אותו לאוסף הספרים שלי.

סקירת ספר סריגה

הספר פותח בחלק טכני מצוין שמכסה כמעט את כל הבסיס לסריגת בובות – כולל הסברים מפורטים על מסרגות, חוטים, עובי חוט, אביזרים נוספים שצריך כמו עיניים בטיחותיות ומילוי, ועל התכים הבסיסיים ומתקדמים יותר, הרחבות וצמצומים, חיבורי חלקים וכו'. למי מכן שכבר יש את הספר הראשון, יש די הרבה חפיפה בין החלק הלימודי-טכני של פיקה פאו 2 ובין החלק הלימודי של פיקה פאו הראשון, למרות שהיא כתבה חלק מהקטעים מחדש והוסיפה כמה חידושים כמו סריגת דוגמית וכמה תכים פחות סטנדרטיים.

אחר כך הוא עובר למנה העיקרית – דוגמאות מפורטות לסריגת 20 בובות שונות. כמו תמיד, הבובות של יאן שנקל (שמגדירה את עצמה בתור "מעצבת צעצועים") חינניות ומושקעות מאוד. הסגנון שלהן ממשיך את הקו האסתטי של הספר הקודם – הן בנויות ליצור "אוסף" של בובות. מעבר לתמונה מקסימה וסיפור קצרצר,כמו בספר הראשון, לכל בובה מפורט דירוג קושי, גודל סופי, ומידע לגבי החומרים והטכניקות הדרושים.

רמת קושי

על פניו, דירוג הקושי מקביל לדירוג שהיה בספר הראשון – כוכב אחד לבובות קלות לסריגה, שניים לבינוניות ושלוש לבובות המאתגרות יותר. אבל הרושם שלי הוא שהבובות בספר השני יותר מורכבות טכנית מהבובות בספר הראשון: כמעט בכולן יש החלפות צבע מורכבות, סריגת טפסטרי או ג'אקארד, חלקים רבים ו/או סריגה צורנית מורכבת. לתחושתי, חד הקרן מהספר הראשון, שקיבל שם דירוג קושי של שלושה כוכבים (רמת קושי גבוהה), היה פחות מורכב מהאוח, שמדורג בספר השני בשני כוכבים (רמת קושי בינונית). למען האמת, גם את שתי הבובות היחידות בספר שמסומנות ברמת קושי של כוכב אחד (קל) לא הייתי ממליצה למתחילות. מצד שני, סרגניות בובות מנוסות בוודאי ייהנו מהעושר ומהמקוריות של הדוגמאות ויוכלו לאתגר את עצמן עם טכניקות חדשות.

חוטים ומסרגה

מבחינת עובי החוטים והמסרגה שיאן ממליצה עליהם לסריגת הבובות, קיים בספר בלבול מסויים. לאורך הספר, היא ממליצה להשתמש בחוט עבה – worsted, ובמקום אחר היא מפרטת שצריך להשתמש בחוט של 85 מטר ל 50 גרם או בשני חוטים של 220 מטר ל 50 גרם, שזה מקביל לחוט של 110 מטר ל – 50 גרם (מה שמכניס את החוטים שהיא מפרטת לקטגוריה של DK או light worsted בחוטי כותנה) ובשני המקרים היא ממליצה להשתמש במסרגה של 2.75 מ"מ.

מנסיוני, כמעט בלתי אפשרי לסרוג במסרגה כל כך דקה חוט של 85 מטר ל 50 גר'. (כאן תוכלו למצוא הסבר כללי על העובי של חוטי סריגה). לצורך העניין, אני סרגתי את בובת האוח במסרגה המומלצת (2.75 מ"מ) בחוט דק (125 מטר ל 50 גרם). והאמינו לי ולתמונות, שגם הסריג היה מאוד צפוף וגם הגודל הסופי של הבובה היה כמעט זהה לזה שמוגדר בספר. אז או שליאן יש מתח סריגה טבעי מאוד ייחודי או שמישהו עשה עריכה מיותרת לספר והכניס טעות.

יאן עצמה סיפרה פעם שהיא סורגת את הבובות בחוט עבה אבל אח"כ משכתבת את ההוראות לחוטים דקים יותר, כי אף אחד לא רוצה בובות כה ענקיות – אולי זה מקור הבעיה. זה משהו שכדאי לשים אליו לב – כי אם תסרגו את הבובות בחוט עבה סטנדרטי – כמו אמה דול, למשל – תקבלו ברוב המקרים בובה גדולה מאוד ותצטרכו לא מעט חוטים. מצד שני, בספר מצויינים גם גודלי הדוגמיות – gauge – כך שאם אתן מהמקפידות תוכלו לקלוע בול ,אך בעיני זה די מיותר בבובות שבהן המראה של הסריג יותר חשוב מהגודל האבסולוטי. ההמלצה שלי – סרגו את הבובות בחוט די דק שאתן אוהבות, והשתמשו במסרגה המתאימה – כזו שנותנת סריג צפוף אך מאפשרת סריגה נוחה. (עוד על בחירת חוטים ומסרגה לסריגת בובות כתבתי כאן).

ניוטון האוח

עד כה, אני סרגתי את ניוטון האוח – שכרגיל שינה את מינו (באמצעות חוטים וורודים) בהתאם לדרישת המזמינות, והוא יצא חמוד להחריד. ואפילו למדתי קצת זואולוגיה כשבת השמונה שלי הוכיחה שמדובר באוח ולא בינשוף. מעבר לידע שרכשתי בזואולוגיה, גם אתגרתי את עצמי בסריגת בובה שרובה נסרגת בסריגת ג'אקרד. על מנת לקצר תהליכים, אני סרגתי בשיטת הטפסטרי במחיר של חוטים אחוריים קצת מציצים. נו, וכמובן גם התעצבנתי מהתפירות הרבות שנדרשו בשל ריבוי החלקים, וזו הסיבה העקרית שבגללה, בסופו של דבר, אני מעדיפה להמציא את הבובות שלי לבד – אצלי התפירה היא מינימלית ורוב החלקים מחוברים בסריגה כמו בחתולה הרקדנית. אבל היי, האוח אומץ אפילו לפני שסיימתי להסתיר את החוטים, וזה אומר שאני הולכת לסרוג כנראה גם את כלב הים – כי פשוט אין על הבובות של פיקה פאו.

אפשרויות קניה:  בוק דפוסיטורי  (לינק שותפות*; משלוח חינם): החיות החברה של פיקה פאו 2 בבוק דפוסיטורי

ואיזה ספרים אתן קניתן לאחרונה? שתפו בקבוצת פייסבוק שלנו ועקבו אחר אינסטגרם של מלא דברים כדי לראת מה על המסרגה.