יצירה בימי קורונה

בזכות הסגר הגעתי סוף סוף ללמד את הבנות קצת רקמה אמיתית. למרות שכבר ניסינו קודם רקמה לילדים על לוחות קרטון ועץ, היו לי חששות רבים: לתת מחט חדה? – זה מסוכן! לא יצליחו? – יהיו מתוסכלות! אולי רקמה זה קשה מדי לילדה בת חמש? וכן הלאה. לשמחתי, כל החששות התבדו, והפרויקט הסתבר כהצלחה גדולה – שתיהן (בת כמעט שש ובת שמונה) הצליחו, התמידו, ואף הכריזו שרקמה זו היצירה האהובה עליהן מעכשיו, אפילו יותר מלצייר עם רוב.

כמו בכל יצירה עם ילדים המפתח ברקמה לילדים הוא בחירת פרוייקט כך שיהיה מעניין ומושך לילדים, מאידח לא מורכב מידי כדי לא ליצור אצלם תסכול. חיפשתי הרבה בתןך ההצע של דוגמאות רקמה לילדים ברשת, אך לבסוף השראה שלי הגיעה מאומנות רקמה יפנית בשם סאשיקו, שמייצרת עבודות אומנות מדהימות באמצעות התך הפשוט ביותר – תך רץ.
תך רץ (קרוי גם תך תוכף או תך נרדף) – זה תך קל מאוד שאפשר ללמד אפילו ילדים קטנים.
כמובן שעם הבנות שלי לא הלכתי על רקמות סאשיקו מורכבות, רק עיצבתי עיצוב פשוט מאוד של פרח על פי ההזמנה של הלקוחות הקטנות שלי. והנה התוצאות:

אם גם אתם רוצים לרקום כזה עם הילדים, תצטרכו:
עיצוב – הורידו פה

חישוק רקמה – אני השתמשתי בחישוק בקוטר 15 ס"מ (גודל מאוד נוח לידיים קטנות) שנרכש בחמישה שקלים בדן דיל.
בד – עדיף פשתן, אפשר גם כותנה – לא דק מדי אך גם לא בעובי של ג'ינס. אני השתמשתי בחתיכות של חצאית פשתן ישנה.
חוטי רקמה – עדיף את החוטים שמגיעים מלופפים סביב סליל או גליל ועשויים סיב שלא ניתן להפרדה (חוט אחיד pearl cotton) על פני חוטים שמורכבים מכמה סיבים נפרדים ומגיעים בדרך כלל בחבילות שמוחזקות בנייר עוטף.
מחט רקמה גדולה ועבה – כן, מחט חדה, לא מתים מדקירות באצבעות. כן חשוב לדאוג להסביר על הסכנות ועל הדרך הבטוחה להחזיק ולהשתמש במחט. כמובן שאין לתת מחט לילדים שעלולים להכניס אותה לעין/לפה/לאחים, אתם מכירים את הילדים שלכם. בכל מקרה בשלבים הראשונים הרקמה תעשה בהשגחת המבוגר.
מספריים לגזירת חוטים.
הוראות:
גהצו את הבד ומיתחו אותו על חישוק רקמה. הדקו היטב את החישוק בעזרת הבורג.
הדפיסו את העיצוב, גזרו את העיגול, הניחו את הדף מתחת לחישוק הרקמה והעבירו את העיצוב (עברו עליו עם כלי כתיבה שמתאים לבד – אני השתמשתי בעפרון פשוט, לבגדים שמשתמשים בהם אחר כך ממליצים על טוש שנמחק בגיהוץ). אם הבד אטום וקשה לכם לראות את הדוגמה אפשר לעבוד מעל מנורה ואם יש לכם עיפרון העברת חום ייעודי אפשר להשתמש גם בו.
השחילו את החוט למחט,קישרו קשר על החוט הכפול. אני יודעת שזו לא הדרך המקובלת ברקמה, אבל זה מקל על הילדים כי החוט לא בורח מהמחט.
התחילו לרקום. ממליצה להתחיל מהעיגול החיצוני שקל לרקימה ונותן לילד הזדמנות להתאמן על התך.
היו מוכנים ונכונים לפתור בעיות, לפרום, להרגיע במקרה של אצבע דקורה ולהתיר חוטים סבוכים מעת לעת, ואל תשכחו להחמיא ולעודד. התוצאות שוות את זה.


עוד כמה דוגמאות רקמה לילדים שצדו את עיניי ואולי ננסה בהמשך:

:max_bytes(150000):strip_icc():format(webp)/SeaShellPattern2-ac03aa0e9c3140a78b1bd49c9b1ffab5.jpg?resize=480%2C320&ssl=1)
:max_bytes(150000):strip_icc():format(webp)/Pattern-MiniPatchMotifs-593713565f9b58d58a6dd54b.jpg?resize=480%2C322&ssl=1)
וכמובן, לא לשכוח להזיז קצת את הגוף.
ניסיתם גם לרקום או לתפור עם הילדים? אני אשמח שתשתפו איתי – שתפו בקבוצת הפייסבוק שלנו
כתיבת תגובה