סריגת שילוב מתוכנן

כל מי שעוקב אחרי יודע שאין דבר פחות אהוב עלי בסריגה מלהסתיר קצוות חוטים – זה תמיד מעצבן ומלחיץ ומוריד לטמיון את כל ההשפעה המרגיעה של הסריגה. לכן אני בד"כ נמנעת מלסרוג דוגמאות עם החלפות צבעים מורכבות, ורק מתבוננת בהערצה על כל העבודות המדהימות. אבל גיליתי שיש פיתרון גם לעצלניות כמוני – שילוב מתוכנן!
קודם כל, מה זה שילוב מתוכנן ( planned pooling)? זו טכניקה מאוד מעניינת, שבה סורגים בחוט מחליף צבע כך שצבעים שונים משתלבים זה בזה (בלי לחתוך חוטים) ויוצרים דוגמאות של משבצות או מעוינים. את רוב הדברים שלמדתי על השיטה אפשר למצוא כאן : http://thecrochetcrowd.com/planned-pooling-variegated-yarn/

המפתח לטכניקה הזאת הוא בחוט מחליף הצבע (בדוגמה שלי – חוט מסדרת Studio של Teddy's Wool, שאותו סרגתי במסרגת 4 מ"מ). חוט מתאים צריך להכיל קטעי צבע שהאורך של כל אחד מהם הוא בין 15 ל- 30 ס"מ. חוטים שמחליפים צבע מהר או לאט יותר לא יעבדו. מעבר לכך, לא משנה כמה צבעים יש ומה הסדר שלהם (אבל צבעים עם ניגודיות גבוהה יוצרים אפקט יותר מרשים). זה בסדר אם אורך הקטע משתנה מצבע לצבע (כלומר אם יש קטע אדום באורך 20 ס"מ ולאחריו קטע לבן בצבע 25 ס"מ, למשל), כל עוד כולם נמצאים בתחום האורכים הנכון. (אני גיליתי שגם במקרה שקטע צבע בודד הוא באורך של 10 ס"מ (שזה פחות מהרף המינימלי של 15 ס"מ) אפשר לעבוד עם החוט בשיטה הזו, אך זה קשה יותר).

  
המרכיב החשוב השני הוא התך – התך שמשתמשים בו הוא פשוט מאוד ונקרא "moss stitch" ("תך טחב" בגלל שהצורה שלו מזכירה קצת את המרקם של טחב): ח"ע ועש"ר לחלופין, כאשר הח"ע נסרג לתוך המרווח של העש"ר של השורה הקודמת.
דבר נוסף – הרעיון של השיטה הוא שבכל שורה סורגים בדיוק את כל רצף הצבעים עם הזזה קטנה, ולכן חשוב מאוד לשמור על מתח סריגה מאוד אחיד. זה לוקח קצת זמן להתרגל ולתרגל – זו בהחלט לא שיטה ידידותית לסורגות מתחילות.
סרטון מצוין זה באנגלית מדגים את השיטה.

שימו לב: הרוחב של הסריג בשיטה הזאת תלוי באורכו של רצף הצבעים ובמתח הסריגה. אין ממש אפשרות לשלוט ברוחב של הסריג – אפשר רק לעבוד בכפולות של רצפים (כלומר, אם יוצא שבחוט הספציפי שלכם הרוחב הוא 20 ס"מ, תוכלו לסרוג סריג של 20 ס"מ, 40 ס"מ, 60 ס"מ וכן הלאה – אבל לא 30 ס"מ).

אז איך עושים שילוב מתוכנן

השלב הראשון הוא להתבונן בחוט ולמצוא את רצף הצבעים החוזר על עצמו. גלגלו החוצה חוט (1-2 מטר אמורים להספיק), התבוננו בחוט – התחילו בתחילתו של צבע מסוים, ועקבו אחר הצבעים המתחלפים עד שתמצאו את סוף הרצף – נקודה שבה אתם חוזרים לצבע הראשון. שימו לב שהרצף יכול לכלול את אותו הצבע מספר פעמים – חשוב לבדוק הלאה כדי לוודא שאכן מצאתם רצף החוזר על עצמו.
התחילו כמה שיותר קרוב לתחילת הרצף, וקשרו קשר נפתח (לולאה אחת – slip knot) כך שמשיכה בקצה החופשי של החוט תתיר את הקשר. את העיניים העודפות פורמים בסוף העבודה ולכן חשוב להתחיל מקשר נפתח קשר שמאפשר לפרום את השרשרת מהצד השני.
סירגו עש"ר עד סוף רצף הצבעים שלכם, ועצרו לפני שמתחיל שוב הצבע הראשון. אל תיבהלו מהאורך של השרשרת – זה לא יהיה הרוחב של הסריג הסופי, כי פורמים את העיניים העודפות בסוף העבודה. לי יצא ארוך כמעט פי שלוש מהרוחב הסופי.
ח"ע בעין הרביעית ממסרגה, ולאחר מכן סריגת תכי טחב: (עש"ר, דלגו על עין, ח"ע בעין הבאה) * לחזור עד שמגיעים לסוף רצף הצבעים. עדין יישארו עיני שרשרת עודפות, שאותם פורמים בסוף העבודה. אני גיליתי שחשוב מאוד לסרוג את השורה הזאת יחסית רופף, היות ובשורות הבאות נכנסים למרווחים וזה דורש יותר אורך חוט, והמפתח לשיטה היא לסיים את כל הרצף בדיוק בשורה אחת.
פרמו ח"ע ועש"ר (תך טחב) אחד. זה יוצר את ההזזה בדוגמה, הפכו.
2 עש"ר, ח"ע במרווח הראשון, תכי טחב (עש"ר, ח"ע במרווח הבא)* לחזור עד סוף השורה.
כל שאר השורות הן בדיוק אותו דבר, תוכלו לראות את הדוגמה מהשורה הרביעית והלאה.
שוב אדגיש את החשיבות של שמירה על מתח סריגה אחיד. אם רוצים לבדוק שעובדים נכון תוך כדי סריגה, צריך לוודא שהצבע של הח"ע שאותו אנחנו סורגים עכשיו הוא זהה לצבע של התך שנמצא שתי שורות למטה וח"ע אחד ימינה. הבדיקה הזאת תקפה רק מהשורה הרביעית ואילך.
דגש נוסף –השיטה לא סלחנית לטעויות. אם פספסתם עין – פרמו ותקנו.
אל תתייאשו אם לא מצליח לכם בפעם הראשונה. לי לקח לפחות שלושה ניסיונות להגיע לתוצאה הרצויה. אבל כשזה מצליח, זה ממש קסם!

אם ניסיתם את שיטת השילוב המתוכנן, אשמח לשמוע על החוויה והתובנות שלכם, ואם יש שיטות נוספות לעצלנים – אשמח אם תשתפו.